חווית החיים לבד בצל מלחמה שלא נגמרת

חווית החיים לבד בצל מלחמה שלא נגמרת

כשקשה, כשמפחיד, כשהלב כואב, הצעד הטיבעי הוא לחפש נחמה אצל אחר מיטיב. לאנשים אשר חיים לבד פעמים רבות האופציה הזו אינה זמינה, והאדם נותר להתמודד עם הקושי בעצמו.

מאז ה- 7.10 כולנו נמצאים בטראומה מתמשכת. גם אם אין קרבה ממשית כזו או אחרת למעגל השכול או משפחות החטופים, לא ניתן שלא להתחבר לטראומה הקולקטיבית שאין לה סוף נראה לאין. החיים סביב אזעקות, חוסר ודעות לגבי גורל החטופים והקונפליקטים והמאבקים סביב מהלכי הממשלה לאורך זמן כל כך ארוך מעוררים תחושות של חוסר ודעות, רגעים של דאגה ופחד, מתח וחרדה.

קושי או טראומה מעוררים בנו את המערכת האבולוציונית הנקראת 'מערכת ההתקשרות' אשר פותחה כמודל ייחודי על ידי ג'ון בולבי, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי בריטי. בולבי החל לחקור בזמן מלחמת העולם השנייה את ההבדל בין מצבם הרגשי של ילדים אשר הורחקו ממשפחתם אל מחוץ ללונדון בשל ההפגזות, לעומת אותם ילדים שנשארו עם בני משפחתם תחת הפגזות. מחקרו העלה כי אותם ילדים שהורחקו ממשפחותיהם היו במצב רגשי הרבה פחות טוב מאותם ילדים שנשארו.  

מחקריו הובילו לפיתוח תיאורית ההתקשרות אשר מתבססת על ההנחה כי אנו מחווטים ביולוגית לקשר. מערכת זו מופעלת אל מול איומים ומובילה את הפעוט לבקש קרבה על ידי קשר עין, בכי, קולות ותנועות, בכדי לחפש 'חוף מבטחים' , אשר ירגיע את המערכת הפנימית. מציאת אותו חוף מבטחים מאפשר לפעוט לבסס בתוכו את החוויה כי יש שם משהוא שמרגיע אותי כשקשה לי – 'בסיס בטוח'. סיבות שונות יכולות להוביל לכך שהפעוט לא מקבל מענה למצוקה שלו, ואם כשל זה נעשה עקבי מתפתחים סוגי התקשרות שונים כמו התקשרות חרדה /נמנעת אשר מלווים אותנו לאורך חיינו הבוגרים כדפוס פעולה פנימי.  

חיים לבד בצל מלחמה מזמנים קושי רב. המערכת הפנימית חווה חוויות בעוצמות חזקות, מערכת ההתקשרות מחפשת מענה, חוף מבטחים, הרגעה, אך חיים ללא בן זוג, פרטנר אשר יכול להציע חיבוק או שיח אינטימי, מותירים את המערכת ללא מענה לצורך.                     

אז מה כן יכול להוות מענה לאותו צורך התקשרותי אבולוציוני של מערכת ההתקשרות?

השלב הראשון הוא זיהוי והכרה בצורך. הבנה כי כך המערכת הביולוגית עובדת וזה טבעי שנרצה לחלוק את המציאות הבלתי אפשרית שאנו חווים עם אנשים נוספים. תרגול של חמלה עצמית לצורך בקרבה, בחום ובאהבה יכול לתרום בתקופה כזו יותר מתמיד.                                 

השלב השני הוא חיבור למשאבים שלנו. הכנת רשימה של 10 משאבים לפחות (משאב הוא כל דבר אשר גורם לי להרגיש טוב), וברשימה לשים לב לכך כי יש מספר משאבים הכוללים מפגש עם אנשים שהם דמויות מיטיבות עבורנו. משפחה, חברים קרובים, קבוצות לימוד וכו. דמות התקשרות כמשאב מיטיב יכולה להיות דמות שאינה בין החיים שאיתה היה קשר קרוב.

להקפיד לפנות זמן לטובת אותם משאבים, רצוי כל יום אחד או יותר ולהשתדל להמעיט בהרגלים עוקפי התמודדות עם קושי כמו אלכוהול, סמים וצפיה מרובה בטלוויזיה בפרט חדשות.

לפנות לקבלת טיפול רגשי במידת הצורך. טיפול רגשי המשלב כלים של עבודת גוף-נפש יכול ליצור חוויה פנימית של חוסן ומטפל טוב יכול להוות דמות התקשרות משמעותית ומיטיבה, מרגיעה ותומכת.